עבודת ה'

קיום מצוות מתוך שמחה, והבריאות בשילוב השמחה ויראה.

החינוך המודרני דוגל בשלילת עונשים, שהביאה להתפרקות הסמכות בכל המעגלים. הראי"ה קוק מגדיר את מקומה החיוני של היראה בחינוך, וקובע שאין לה תחליף מול כוחו העז של היצר.

לא צריך להגיע להתעוררות גלויה של הרגש בשביל לחזור בתשובה ולהגיע ליראה ואהבה. יש התפעלות בלב שאין לאדם שליטה עליה, והתפעלות בשכל שיש לאדם שליטה עליה. צריך שיהיה לאדם יראה ואהבה בשכל. היראה האמיתית היא יראת הרוממות, והיא מגיעה על ידי לימוד התורה. השכל הוא המבדיל בין האדם לבהמה, ובאופן טבעי הוא רוצה לעבוד את ה'-להעריץ דבר גדול ממנו. אפשר להמשיל את זה לדמות מאוד מוערכת, שאדם ודאי שישמח לפגוש ולעשות את מבוקשו. ואותה ההרגשה שתהיה לו כשאותה דמות תפנה אליו ישירות, צריך להרגיש עם ה'. ומתוך כך שיפעיל את כח המדמה-יבוא גם הרגש.

בדורות האחרונים ימי הסליחות הופכים ליותר שמחים. ואולי הפסדנו משהו. היראה מביאה משהו שאין לאהבה, היא נותנת את הנוכחות האלוקית.

לא לפחד מנפילות – שהם יפחדו ממך. למה יש חופש? כיצד אפשר לרתום את החופש לעבודת ה'?

*איך מתכוננים בבין הזמנים לזמן אלול. *למה הישיבה מעסיקה ערבים? *מה היחס הנכון והאהבה שצריך כלפי מפגינים המצד השני?

צפו בתשובת הרב משה בר ציון >>